רֵיין, נקודת מבט
הסירנות ממשיכות ליילל במסדרונות הארוכים, אבל שומרים נוספים לא מופיעים. אולי אלה שנותרו עשו את הדבר החכם וברחו, או שאולי הם נועלים מבחוץ, מנסים ללכוד אותי. כרגע, אני לא יכולה להגיד שזה משנה לי.
ימינה, אמרה הילדה. כשהמסדרון מתפצל, אני פונה לשם ועוברת דרך פתח צר. פחות קודר כאן. שטיח תעשייתי מרכך את צעדיי ומחניק את טפטוף הדם המחליק מקצה הסכין שלי, אם כי הוא עדיין משאיר שובל יציב של טי
















