רנארד (מנקודת מבט של רנארד) "את... מחמיאה לי," אני מצליח לגרגר. אני מרגיש את ההפתעה של אחותי כמו מקלחת של ניצוצות. אני חושב שאני יכול לזהות גם קצת משל אוסבורן, אבל זה יותר כמו הד, כאילו אני מרגיש אותו דרכה. יש להם קשר לעזאזל. זה אולי יתקרב ליריבות עם הקשר שלה ושלי, אם משהו אי פעם יוכל. ידיים רכות אך חזקות עוטפות את שלי. "רנארד," אומר אוסבורן. אלוהים, הוא נשמע חרד. יותר חרד ממה שאני מרגיש, זה בטוח.