השקט בחדר הופרע על ידי יללותיה הרכות והמתמשכות של התינוקת נלי, ועיניה המטושטשות של סופיה התקשו להסתגל לאור העמום. היא התיישבה לאט, תשישות מכבידה על גופה. היא הציצה בשעון. רק שעתיים מאז ההאכלה האחרונה. אך בכייה של נלי קרע את הדממה, ודרש את נוכחותה של סופיה בדחיפות שאי אפשר להתעלם ממנה. נאנחת, היא הרימה בעדינות את נלי מהעריסה שלה, חיבקה אותה אל ליבה כשהיא פוסעת בחדר, רגליה היחפות משתפשפות ברצפה הקרה