סופי צעדה הלוך ושוב לאורך הסלון, עקביה מצקצקים בחדות על רצפת השיש. לבה הלם בחזה, הקירות נסגרים עליה עם כל צעד. מילותיה של אוליביה עדיין הדהדו באוזניה: "יש לך עד סוף השבוע לפנות את הבית." לפנות את הבית. כאילו הייתה זרה, כאילו זה לא היה ביתה במשך שנים, מלא בזיכרונות, טובים ורעים כאחד. חייה, כפי שהכירה אותם, התפוררו, מתפוררים מתחת לרגליה, ולא היה לה לאן לפנות. מי היה מאמין שהיא, סופי - מנהלת החברה, ה