ידיה של סופי רעדו כשאחזה ברצועת התיק שלה, לבה הולם בחוזקה כשהיא ורייצ'ל צעדו לעבר הכניסה לבית הקפה. ריח של קפה טחון טרי ומאפים נישא החוצה כשלקוח פתח את הדלת, אך זה לא עזר להרגיע את עצביה. רייצ'ל לחצה בעדינות על כתפה, והציעה חיוך מעודד. "תרגעי, סופי," רייצ'ל מלמלה. "גברת הארט אולי נראית קשוחה, אבל היא הוגנת. פשוט תעני על השאלות שלה בכנות. כבר סיפרתי לה עלייך, אז את יכולה לעשות את זה." סופי ניסתה לח