סופי עמדה ליד דלפק בית הקפה וניגבה ערימת מגשים, אך תשומת ליבה נדדה כל הזמן לכיוון הכניסה. בית הקפה היה מלא עד אפס מקום, פנים חדשות נכנסו ברגע שמישהו עזב. כתבים ארבו בחוץ, מצלמות מוכנות לתפוס כל רגע שלה שעשוי למכור כותרת ראשית. ליבה הלם בכל פעם שצלצול הדלת נשמע. "עוד אחד משלך, אני מניחה?" מלמלה מיה, הבריסטה, וחייכה בחיוך עקום כשמסרה שני קפוצ'ינו ללקוח ממתין. "אם יהיו לנו עוד כתבים כאן, נצטרך לשנות