גבריאל סטון בהה מחלון הענק בפנטהאוז שלו, קו הרקיע של העיר נצנץ מתחתיו כמו ים של כוכבים מלאכותיים. חלפו חודשים מאותו הלילה, אך הזיכרון עדיין נאחז בתודעתו בעוצמה מוזרה. הוא יכול היה להרגיש אותה, כמעט לראות אותה – כל פרט ופרט באותה אישה שנדדה אל חייו כמו חלום חולף. אבל זו הייתה הבעיה. הוא בעצם לא ידע איך היא נראית. התאורה העמומה במועדון, אדי האלכוהול ועוצמת הרגע טשטשו את פניה לחידה.
הוא ניסה להרכיב א
















