המסעדה הייתה מקלט נעים, תאורה חמימה שהטילה זוהר זהוב על השולחנות המהודרים, ורחש קל של פטפוט שיצר רעש רקע נוח. אדורה צפתה בגבריאל מצדו השני של השולחן, חיוך קל משחק על שפתיה כשהוא התמקד בכוס שלו, שקוע במחשבות. הלילה, היא החליטה, היא תדחוף אותו לחשוף לאן הדברים באמת הולכים.
"גבריאל?" היא שאלה, ושברה את הדממה.
הוא הרים את מבטו, פוגש את מבטה בחיוך קל. "הממ?"
"תהיתי... למה לא הצגת אותי לאמא שלך או לאף א
















