סופי עמדה בפתח הדירה שלה, כעת, אנחת רווחה כבדה נמלטה משפתיה כשהביטה סביבה בפעם האחרונה. המקום היה קר, מופשט מהחום שאפיין אותו פעם. כל שנותר היה הד של עברה - הבחירות שעשתה, ההשלכות שבאו בעקבותיהן. השערורייה, הטעות שהפכה את עולמה על פיו, הרגישה כמו נצח, אך משקלה נצמד אליה כמו צל. היא נכנסה לחדר, נעליה הקישו על רצפת העץ הקשה. הדירה הייתה בבעלות החברה, תזכורת לחיים שהיו לה פעם - חיים הקשורים לאימפריה