אדורה הרימה גבה אחת, מעוצבת להפליא, והתכופפה על השולחן במבט מבולבל. "טוב, מה כל כך מצחיק שם? את נראית כמו חתול שאכל שמנת." חיוכה של נלי התרכך לחיוך נוגה יותר כשפגשה את מבטה השואל של אדורה. "אה, זה רק... מייק." היא עצרה, צוחקת בשקט מתחת לנשימתה. "הבחור הזה. אני לא יודעת למה, אבל כשאני חושבת עליו עכשיו, זה כאילו הוא זיכרון מגוחך ורחוק. אבל הוא כמעט הרס הכל בינינו, נכון?" נלי הניעה את ראשה, והבעתה הפ