האווירה בחדר המגורים הנעים הייתה סמיכה וחמימה, שאריות של ארוחת ערב תוססת ריחפו באוויר כמו חיבוק. צחוק ושיחות חופשיות פינו את מקומם לשלווה עמוקה שהשתלטה על החדר, עוטפת את כולם בנחמתה המרגיעה. נלי, עיניה נוצצות בתמימות ילדותית, משכה בעדינות בשרוולו של ליאם, מפנה את מבטו אל פניה המורמות. "תישאר, בבקשה?" היא שאלה, קולה מתוק ומתחנן כרפרוף כנפי פרפר. כל העיניים פנו אל הזוג, שבויים ברכות הרגע. ליאם הביט