נלי ישבה בחוסר סבלנות על הספה, אצבעותיה המטופחות הקישו קצב עצבני על משענת היד. מבטה נותר נעוץ בדלת כשל נץ, שריריה מתוחים כדי לקפוץ בכל רגע. ברגע שמפתח של אדורה הסתובב במנעול, נלי כמעט זינקה מהספה, עיניה נוצצות מהתרגשות בקושי מרוסנת.
"נו?" נלי כמעט צווחה, קופצת על בהונותיה. "איך הלך? כבשת את אמא יקרה? נו, תספרי הכל! אני מתה כאן!"
תנועותיה של אדורה היו כבדות כשפשטה את מעילה, נותנת לו להחליק מכתפיה כ
















