הפעמון מעל דלת בית הקפה צלצל בחדות כשעוליוה נכנסה, ציפורניה המטופחות להפליא נקשו על תיק היד המעוצב שלה. ברגע שסופי הבחינה בה, קשר של מתח הסתחרר בבטנה. עברו כמה חודשים מאז שראתה את עוליוה לאחרונה, והזיכרונות המרים עדיין צרבו כמו פצע טרי. עוליוה, עם הביטחון העצמי הקריר והחיוך המזלזל שלה, הייתה תזכורת לעולם שסופי ניסתה לברוח ממנו.
"איזה בית קפה קטן וחמוד יש לך כאן," אמרה עוליוה, קולה נוטף התנשאות. הי
















