האווירה בגלריה רחשה שיחות לחישה וצלילים רכים של מוזיקה קלאסית. אדורה וגבריאל טיילו מציור לציור, גבריאל מצביע על יצירות שהוא אהב במיוחד. אדורה הנהנה בהסכמה, בקושי מקשיבה. היה לה מופע משלה להעלות הערב, וכל מבט שהוא נתן לה גרם לבטנה להתהפך.
אחרי שראו את התערוכה האחרונה, גבריאל אחז בעדינות בידה והוביל אותה החוצה. הלילה היה בהיר, פנסי הפארק הטילו שלוליות זהובות של אור על השבילים השקטים. הם מצאו ספסל מת
















