הוא מניח אותי על רגליי ליד שולחן המטבח. הוא אוחז בזרועותיי העליונות ונועץ מבט בעיניי הפעורות, הוא לוחש בחום, "ארנבת מופרעת שכמותך." הוא מסובב אותי, דוחף את פלג גופי העליון על השולחן, מרחיק את רגליי בקרסול, ותופס את פרקי ידיי בידיו, אוסף אותם מאחורי גבי. הוא דוחף את עצמו לתוכי בפתאומיות כזו, שאני מתקשת וזועקת בהלם. הוא מתכופף מעליי, ונוהם לי באוזן, "את הולכת לקבל את זה קשה כעונש על שברחת ממני. מוכנ