"כשאת תהיי מוכנה להוריד את טבעת הנישואין הזו, תהיה לך בהירות. עד אז, אני לא אעשה בשבילך שום דבר מלבד לבלבל את המים." הוא מצמיד נשיקה נחושה ושפתיים סגורות לשפתי. כשהוא נסוג, הוא לוקח איתו את ליבי. "עכשיו לכי," הוא מצווה בחוסר נימוס, בוהה בשמשה הקדמית בגשם. "כשאת תהיי מוכנה, את יודעת איפה למצוא אותי." נלחמת בדמעות, פניי חמות וליבי פועם בחוזקה, אני אומרת, "אני לא רוצה לעזוב את זה ככה." "אני יודע." "א