היא אמרה, "אתה נוהג כמו משוגע, ואני עוד לא מוכנה למות, אז אולי אם תגיד לי למה אתה כל כך כועס, נוכל לדבר על זה ותאט." נזפתי, "אני לא כועס!" אבל הרפיתי מעט את הרגל מדוושת הגז כדי שהמכונית תאט מיד. הדבר האחרון שרציתי היה שהיא תרגיש לא בטוחה איתי. אחרי רגע ארוך, היא נאנחה. "אוקיי." מלמלתי, "פאק." אחר כך ניקיתי את גרוני והסתכלתי עליה. "אני מצטער." היא הפנתה את ראשה ופגשה את מבטי. בחלל הפנימי החשוך של ה