איידן עומד נוקשה בצד אחד של התא, בוהה באיש העומד מולו, במרחק של כמטר וחצי. זה מייקל. לבוש באותה מעיל גשם אפור וכובע שראיתי אותו בהם מספר פעמים בחודשים האחרונים, כשתפסתי אותו חולף אחרי, הוא רזה ומרושל, עם לחיים שקועות וצללים כהים מתחת לעיניו הפראיות. זרועותיו תלויות לצדדיו. ביד אחת רועדת, הוא אוחז באקדח כסף. אני שואפת אוויר. פעימות הלב שלי דופקות בעוצמה. רעד קר עובר דרכי, מצמרר אותי עד לעצמות. קולי