"כן, אדוני," הוא אמר בנימוס וסגר את דלתות הספרייה בשקט מוחלט, והשאיר אותי ואת ביאנקה לבד. אלא אם כן הוא עמד בחוץ עם אוזנו צמודה לעץ, וזה בהחלט היה אפשרי. ביאנקה הסתכלה עליי. "אז, מר בודרו, אתה מוכן לגברת?" רוקנתי את כל כוס הוויסקי בלגימה אחת. הצחוק שלה היה קודר כמו הבעתה. "זה עושה שנינו. ואם לא אכפת לך, אני אקח כל מה שאתה לוקח. הבטן שלי עושה סלטות כמו של ברווז גוסס שרק משקה חריף יכול לעזור לו." הי