אחרי רגע אני אומרת, "ואתה קורא את זה במיטה בליל שבת?" "זה נחשב לאחד מיצירות הספרות הגדולות בעולם." "אנא התייחס לשאלתי הקודמת." הוא צוחק קלות ומנשק את מצחי. "לא לכולנו היו השכלה אוניברסיטאית מפוארת. אני עושה מאמץ מתמשך לנסות לפצות על הזמן האבוד." אני פוקחת את עיני ומסתכלת עליו. הוא משיב לי מבט בחיוך רך. אני יודעת שהוא מדבר על הזמן שהוא בילה בכלא על מה שהוא עשה לאביו, אבל עדיין לא ממש דיברנו על זה,