"אני מסוגלת לעשות חשבון בסיסי, תודה רבה. עשרת אלפים." "חשבתי שאנחנו מנהלים משא ומתן." "אנחנו כן." "אז אתה לא יכול פשוט להמשיך להגיד את אותו מספר." "מי אמר?" "אני אמרתי!" "מזלי שאת לא זאת שידה על העליונה כאן." אני בוהה בו בזעם עם פה פעור. ואז קורה דבר מוזר: הוא מחייך. "רק רציתי לראות מה תעשי כשאגיד את זה." הייתי רוצה לדרוס אותו עם המכונית שלי. אני אומרת בתקיפות, "ארבעת אלפים וחמש מאות." "תשעת אלפים תשע מאות תשעים ותשעה." "אתה צוחק עליי." "כבר קבענו שאין לי חוש הומור." "אם אתה הולך לרדת בדולר אחד בכל פעם שאנחנו הולכים הלוך ושוב, נהיה כאן עד שנה הבאה." מבטו ישר וקולו קר. "יש לך מקום אחר להיות בו, קיילה?" הוא מתעסק איתי? מה בדיוק קורה כאן? רעם נוסף מרעיד את חלונות המטבח במסגרות שלהם. הגשם מתחיל לרדת חזק יותר, מטפטף על הגג. הטפטופים הנופלים לתוך הדליים על הרצפה צוברים מהירות, פלופ פלופ קטנים שנראים כאילו הם לועגים לי. כמו מר אישיות כאן. "אני לא יכולה להרשות לעצמי עשרת אלפים דולר כדי לתקן את הגג שלי. או תשעת אלפים תשע מאות תשעים ותשעה, גם לא. אז תודה על זמנך." אני משאירה את הצעת המחיר על השולחן, קמה ומסתכלת עליו מלמעלה. "אני מעריכה שבאת." הוא מסתכל עליי. עיניו הכהות מחשבות. "מה אם אני אזרוק גם את החשמל?" "זה נדיב, אבל זה לא יגרום לכסף להופיע באופן קסום בחשבון הבנק שלי. נעים להכיר. אני אראה לך את הדרך החוצה." אני הולכת משם, מצפה שהוא יקום וילך אחריי. כשהוא לא עושה זאת, אני עוצרת ומסתובבת. הוא עדיין יושב שם ליד שולחן המטבח שלי. הוא אפילו לא מסתכל עליי, הוא רק צופה במים מטפטפים לתוך הדליים על הרצפה. "מר ליירייט." מבלי להפנות את ראשו, הוא אומר, "זה איידן. ואם את יכולה להרשות לעצמך חמשת אלפים, אני מכיר בחור שיכול לעזור לך." אני חושבת על זה. "הוא מורשה?" הוא עושה תנועה קטנה בראשו, טלטלה שנראית כאילו היא מציינת את תדהמתו על טיפשותי. אני אומרת בכעס, "אני לא אתן לאף אחד לעבוד על הנכס שלי שאינו מורשה ומבוטח. אני בטוחה שאני לא צריכה לעבור על כל הסיבות מדוע." כתפיו עולות ויורדות כשהוא שואף ונושף אוויר. הוא מעביר יד בשיערו הכהה והסמיך. ואז הוא שוב מנענע בראשו וקם. הוא הולך למקום שבו אני עומדת ובוהה בי. "זה אני. אני הבחור. אני אחזור דבר ראשון בבוקר. מזומן או צ'ק, אני לא מקבל כרטיסי אשראי." ואז הוא חולף על פני ועוזב מבלי לשאול אם יש לנו עסקה. הוא כבר יודע שיש לנו עסקה כי אני נואשת. ממזר הצליח להכניע אותי. 7