"הלבן מצד שמאל עם הדלת האדומה," היא אמרה, מצביעה על בית. כשהעצרתי בשולי המדרכה, ביאנקה קראה בשקט, "אוי!" עקבתי אחר מבטה מבעד לחלון. גבר ישב על כיסא במרפסת הכניסה של ביתה. כשראה אותה, הוא קם ועמד ליד הדלת, מחכה. בשעה אחת בלילה, היה גבר שחיכה לה שתחזור הביתה. גבר צעיר ונאה למראה. אף שאור המרפסת היה עמום, הוא היה בהיר מספיק כדי לראות זאת. חרא. מוכה מאכזבה ומקנאה לא הגיונית ובלתי מוצדקת, אמרתי בנוקשות