"קיילה? את בסדר?" איידן מציץ מעבר לכתפו, עוקב אחר מבטי. אני מסתובבת במהירות בחזרה אל השולחן ומאמצת חיוך. "פשוט חשבתי שראיתי מישהו שאני מכירה." זו לא שקר. וזה לא כאילו אני הולכת לשבת כאן ולהודות שהמישהו שחשבתי שאני מכירה אולי רוח רפאים, אז אני פשוט אשאיר את החיוך המטופש הזה על הפנים שלי עד שהדופק שלי יחזור לנורמה ואני אוכל להפסיק את הצעקות בתוך הראש שלי. אין דבר כזה רוחות רפאים. אין דבר כזה רוחות ר