"אין לך עבודה לעשות, איני?" שאלתי, מתוסכלת מהפנייה בשיחה. היא משכה בכתפיה. "אני רק אומרת, שאם לדונה והמרכלת הזו מריבת' עושות כל כך הרבה כדי לזרוק את עצמן הזולות לכיוון שלו, זה לא בגלל שהוא מכוער." "לא, זה בגלל שהוא עשיר כמו קרח. וחוץ מזה, קראת לו איש זאב. את לא יכולה לחשוב שהוא חתיך!" היא קרקרה כמו תרנגולת. "אוי, מותק. אני חושבת שכל הזמן הזה שהיית בלי גבר עיוור אותך." מהצד השני של המטבח, הויט פרץ