נאלצתי לעצום את עיני ולספור עד עשר שוב. כשפקחתי אותן, קיוויתי שקרני מוות יצאו לי מהראש. אם היה לי מַצֶ'טֶה בהישג יד, לא הייתי יכולה לומר בוודאות שלא הייתי מתנפלת עליו איתו. "ואתה נראה כאילו גדלת ביער על ידי שבט של קניבלים. כל מה שחסר לך זה עצם בזקן." החיוך המזויף הזה הופיע שוב לרגע, ואז נעלם. הוא העביר יד על פניו, בוהה בי בעוצמה מוזרה כזו שחשבתי שאולי אצית את עצמי באופן ספונטני. מבוהלת, שאלתי, "אנ