"תענוג שלי, יקירתי." "גם שלך, פיונה." "תהיי בריאה, קיילה. נתראה ביום שני הבא." "בטח. אלא אם כן אירצח על ידי רוח נקמנית עד אז." היא מחייכת אליי, וזה ממש לא עוזר. אני פותחת להן את הדלת. קלייר עומדת לעבור את הסף, אבל היא נעצרת בפתאומיות. פיונה ואני עוקבות אחרי מבטה המבולבל. על השטיחון מונחת אפודת ניאופרן כתומה בוהקת עם ארבע רצועות שחורות שתפורות לרוחב החזה. אבזמים מפלסטיק משתלשלים בקצה הרצועות. באור