בדיוק בשעה שמונה בבוקר למחרת, מר אישיות דופק לי על הדלת. למעשה, חובט בה בכוח ברוטלי. כאילו הוא מפקד צוות SWAT, והוטלה עליו המשימה להוריד קבוצת לוקחי בני ערובה מטורפים כדי להציל את חייהם של מאה אנשים. אני פותחת את הדלת ובוהה בו. "בוקר טוב, מר ליריט. מה מקרה החירום?" הוא מקמט את מצחו ומביט בי מלמעלה למטה. מכיוון שבבית קפוא, אני לובשת סוודר מגושם עם וסט פוך מעליו, יחד עם מכנסי טרנינג וצעיף, אבל האיש