אני נאנחת ומניחה את ראשי בחזרה על הכרית כשאני מסיימת את הסנדוויץ' שלי, מתכרבלת חזק ועוצמת את עיני, חוזרת על כל רגע בשיחה שלי עם לוקה בראשי.
חושבת על פניו הנאות, על האופן שבו עיניו נפלו על פי, על האופן שבו צמרמורת רצה לאורך עמוד השדרה שלו -
העובדה שאני גרמתי לו לזה...
זה...
אני נאנחת, מרגישה מוצפת לפתע.
כי זה נכנס לתחום מסוכן כלשהו, לא?
תחום נפלא כלשהו, הזאבה שלי מתקנת, מתכרבלת לסהר קטן ותוחבת את א
















