החץ שלי טס בזמן שרייט מסתער ישירות לעברי, עיניו מתמקדות בדיוק במיקומי, בין אם בזכות הריח שלי או הנחירה שלי. הוא מתחמק, בכל זאת, בשנייה האחרונה, כשהוא רואה את חץ הקשת טס ישירות לחזה שלו – התנועה המהירה שלו עובדת והחץ מחליק מזרועו, קורע את בד המדים שלו ומרסס דם לאוויר. רייט שואג, מסתובב לסקור את הנזק אפילו כשהוא מועד לעברי. פניו של פרי הם התגלמות ההלם והבלבול, אבל אני לא טורח להעיף בו יותר ממבט חטוף