אני רועד מאנרגיה כשג'קסון ואני יוצאים דרך דלת הטירה אל אור השמש. אני ממשיך לגנוב מבטים אליו, והוא או שלא שם לב או שמחליט להתעלם, תווי הפנים החדים שלו קשוחים כרגיל. אני, לעומת זאת, לא מצליח להוריד את החיוך מהפנים. אנחנו הולכים בשקט קצת, ואני מתקשה לעמוד בקצב הצעדים הארוכים של ג'קסון. אני צוחק, אחרי רגע, כשהוא מתחיל להתרחק ממני. "מה?" הוא שואל, מביט למטה וקצת לאחור לכיווני. "מה מצחיק?" "תאט קצת?" אנ