הזמן באקדמיה מציג לנו דפוסים קטנים ונאים, ורייף, ג'סי ואני נופלים לתוכם בהכרת תודה. כי החיים? הם עמוסים. כל בוקר ג'סי מעיר אותי מוקדם, וגורם לי לצאת לריצה איתו עוד לפני שאנחנו הולכים לארוחת בוקר. הייתי נהנה מהרגעים האלה עם בן דודי האהוב יותר אם לא הייתי כל כך עייף כל יום. "אפשר לקבל מכונת קפה בסוויטה?", אני מתנשף, הנשימה שלי מתנפחת בעננים קטנים באוויר הלח והמעורפל. "אני לא יכול לצאת לריצות האלה בל