חמשתנו עומדים בקרחת יער קטנה, בחצי גורן סביב סגן המשנה שלנו שחוזר על ההוראות שקיבלנו הבוקר. אני מסתכל סביבי בזמן שהוא מדבר, מקשיב רק בחצי אוזן כי אני כבר יודע מה התפקיד שלנו. יש לי זיכרון טוב, אחרי הכל.
אני מביט לשמיים מעל העצים, חושב שלקח יותר זמן ממה שחשבתי להכין הכל ולהביא אותנו לכאן. כבר עבר מזמן את הצהריים, מה שלא נותן לנו הרבה זמן לפני רדת החשכה. אבל המשימה שלנו די פשוטה. כל מה שאנחנו צריכים
















