אני בוהה בג'קסון כאילו הוא אידיוט עכשיו. כי... באמת ובתמים חשבתי שהוא הבין, לפחות קצת. או שברגע שאספר לו, כל החלקים יתחברו למקום.
אבל הדרך שבה הוא מסתכל עליי... ג'קסון לא יודע.
הוא קנה, חכה, חוט ומשקולת, את השקר שאני ארי קלארק, בן דוד מלכותי שיש לו קשר מוזר וחמקמק לנפש התאומה שלו.
"ג'קס," אני נוהם, מנענע את הראש. "לא, זה... זה אני. הנפש התאומה שלך היא אני." ובזה, אני חוטף את הכובע שלי, חושף את השי
















