"אני לא משאיר אותך מאחור, ארי," ג'קסון יורק החוצה, בוהה בי כאילו אמרתי משהו נורא ומגוחך, כאילו שנינו צריכים להשליך את עצמנו מהצוק. "אני רק מעכב אותך!" אני אומר, מושיט את ידי להדגשה. "ברצינות, אם לא היית חוזר בשבילי, היית כבר, כאילו, מסיים עכשיו –" "לא חזרתי בשבילך," הוא ממלמל, עדיין בוהה בי, "חזרתי בשביל –" "הבת זוג שלך, מה שזה לא יהיה," אני נאנח, מגלגל את עיני. "בכל מקרה, זה לא הוגן. אמצא את הדרך