"תקומי כבר!" אני מתעוררת בבהלה ורואה את פניו של רייף מציצות מעבר לשפת המיטה, כשהוא זועף לעברי. "ארי, ברצינות! הצלצול צלצל לפני איזה עשר דקות - אין לי מושג איך את עדיין ישנה!" אני בוהה באחי קצת, כבר במצב רוח רע, ותוהה איך הוא היה מרגיש אם הוא היה ישן בערך שעתיים אחרי שחטף מכות רצח יום קודם לכן. רייף מגלגל את עיניו לעברי וקופץ למטה, מתכונן ליום. הייתי ערה במשך שעות אחרי שחזרתי למיטה אתמול בלילה, מנס