בן סוחף אותי במעלה כמה גרמי מדרגות, הרחק משאר הבנים, והוא באמת מקדיש רגע להראות לי את הספרייה המדהימה שתופסת חלק גדול מהקומה העליונה - כנראה בצד השני של החדרים שלנו. אני בוהה בה ביראת כבוד גמורה. כלומר - יש לנו ספרייה די מרשימה בארמון - אבל זו? התקרות המקושתות עשויות כמעט כולן מזכוכית, כאילו כל החלל היה פעם חממה ענקית אחת או משהו כזה. הערימות כולן גבוהות ולבנות, מגיעות כל כך גבוה שאני לא מאמינה שה