"נו, "ג'קסון לוחש, חצי לעצמו, "אני מניח שאנחנו כבר לא צריכים לצאת החוצה כדי לנסות לדבר עם ציפורים." "אלא אם כן אנחנו רוצים שהן יימסו," אני אומר, חוטף את הסכין שלי מהצלחת ונוטה קדימה כדי לדקור את הזכוכית. יש רגע קטן של שקט לפני שג'קסון פורץ בצחוק, אבל לפני שאני מבין מה כל כך מצחיק, ארבעת הבנים האחרים בחדר באים לעמוד בקצה המיטה שלי, בוהים בשלולית הזכוכית שהייתה גולה לפני כמה שניות. "מה... לעזאזל קור