אני פעורת פה מעט כשאנחנו צועדים במורד המנהרה הארוכה והחשוכה לעבר... כלומר, אני אפילו לא יודעת לקראת מה אנחנו הולכים. "לאן אנחנו הולכים?" אני שואלת את רייף, קצת חסרת נשימה מהסקרנות וההתרגשות. "אל האקדמיה," הוא לוחש בחזרה, כאילו זה סוד, אבל אני יודעת שהוא צוחק עוד לפני שאני נועצת בו מבט. "מדים," ג'סי אומר בנחת, מעביר יד בשיערו כאילו הוא מאוד חלקלק. "אנחנו צריכים לקבל התאמה אישית, כי צוערים באקדמיה ת