הקבוצה שלנו נשארת צמודה כשאנחנו נכנסים לצריפים ללילה האחרון שלנו, וזה משמח אותי כי למרות שג'סי נשאר צמוד לצידי – ברור שהוא רוצה לדבר איתי – אין הזדמנות לזה כשיש כולם מסביב.
החמישה שלנו מבלים עוד שעה או משהו כזה סביב מיטות סינקלייר, וזה משמח אותי, כי בכנות אני חושבת שאני מתחילה לקבל מושג איך זה יהיה להיות כולנו ביחד באקדמיה. זה מרגיש שזה יהיה ממש כיף, בכנות - הרבה חברות לצד כמות העבודה המדהימה שמצו
















