ג'סי ממש נחמד אליי במשך שארית הבוקר, כורך את זרועו סביב כתפיי ומספר בדיחות כל הדרך לארוחת הבוקר. אפילו אני לא יכולה שלא לצחוק, אפילו כשבריכה עמוקה של פחד מצטברת בבטני, כי אין לי שום שליטה על איך לוקה הולך להגיב לכל זה.
המוח שלי ממשיך לדמיין תרחישים – האם הוא יסער פנימה בדרישה לתשובות? האם הוא יכריז בפני כל האולם שאני בת? האם הוא פשוט ימשוך אותי הצידה ו –
"היי," ג'סי אומר, משתמש בזרועו סביב כתפי כד
















