אני נאנקת כשעיניי נפקחות בבת אחת, שואפת אוויר לריאות כאילו הרגע יצאתי מבריכת מים.
אני מתיישבת מיד, מתנשפת, מביטה סביבי בסביבה הלא מוכרת שלי. והמחשבה הראשונה שלי, באופן אבסורדי, היא שאני במצב חלום –
כי זה – זה לא חדר המעונות שהייתי בו עם חברות שלי לפני עשר שניות.
לא, כשאני מביטה סביבי אני מבינה שאני עכשיו ביער. אבל לוקח לי כמה רגעים ומצמוצים להבין שאלה לא יערות החלום שבהם אני פוגשת את לוקה – אלא יע
















