ריאן
"מה לעזאזל את עושה?" שאלתי, רותח מזעם.
ויולט עמדה מולי, ידיה שלובות. היא נשכה את שפתה התחתונה ותחבה כמה קווצות שיער מאחורי אוזניה.
צפיתי בה קופאת כמו צבי שנלכד באורות דרך, עיניה פעורות ופיה פתוח מעט. היא נשכה את שפתיה התחתונות ותחבה כמה קווצות שיער מאחורי אוזניה.
מבטה נע בין אני לדלת הפתוחה מעט מאחוריה - זו שהובילה לחדרי הסודי. זה שאף אחד לא אמור לדעת עליו.
"מה לעזאזל את עושה?" חזרתי, כל מילה
















