ויולט כאב. זה היה הדבר הראשון שהרגשתי כשפקחתי את עיני. כאב חד וצורב חדר לי לראש, והקשה עלי לחשוב בהיגיון. העולם סביבי היה חשוך, מטעה, ולקח לי כמה רגעים להיזכר היכן אני נמצאת – או יותר נכון, היכן אני לא נמצאת. ניסיתי לזוז, אבל משהו עצר אותי. פאניקה שטפה אותי כשקלטתי שידי קשורות, קשורות היטב מאחורי גבי בחבלים גסים שננעצו בעורי. משכתי אותם, ורק הרגשתי את החיכוך הלוהט קורע את פרקי ידי. נשימה חדה נפלטה