ריאן בהיתי שוב בציור שבידי וחיוך עלה על שפתי. אהבתי את האופן שבו הוא תיאר בצורה מושלמת עיירה, אבל לא ביופייה השלו הרגיל. במקום זאת, הוא הרגיש מבשר רעות, הצללים נמתחים וזוחלים לאורך הרחובות כאילו העיר עצמה הייתה חיה - צופה, מחכה, מוכנה לבלוע כל מי שהעז לשוטט קרוב מדי. סיימתי את היצירה הזו לפני שבועות, אבל לא הצלחתי להביא את עצמי לתת לה אותה עדיין. זה לא כאילו הדדליין של הפרויקט התקרב. אף אחד מעולם