ויולט נשמתי עמוק, יישרתי את עצמי במושב, ואילצתי חיוך שהרגיש זר ומאולץ כאחד. "אז, לוק," התחלתי, תוך שמירה על טון נינוח, "מה עשית לאחרונה? לא התחמקת ממני, נכון?" הוספתי נימה שובבה לקולי, ובעטתי קלות ברגלו מתחת לשולחן. לוק הרים את מבטו, מופתע. "להתחמק ממך? נו באמת, ויולט, את יודעת שלעולם לא אעשה את זה." הוא התקרב יותר, קולו ירד ללחישה. "בעצם קיוויתי לבלות איתך יותר. רק אנחנו, את יודעת?" ריגוש עבר בי