ריאן התוכנית יצאה לדרך וכל עצב בגופי רטט מאדרנלין. אוויר הערב היה קר, נושך דרך הז'קט שלי כשכרעתי בתוך הסבך, עיניי נעוצות במחסן הישן והנטוש שמלפניי. כל עצב בגופי היה מתוח, כרוך בחוזקה כמו קפיץ המוכן להשתחרר. ג'ק בדק את ציוד המעקב שלו, האור העמום מהמכשיר שלו האיר את פניו בחושך. התוכנית הייתה פשוטה - ליסה ואבי היו אמורים למסור את הכופר בנקודת האיסוף כפי שהונחו, בזמן שאנחנו נילחם בחוטף יחד עם השוטרים.