ויולט
התכרבלתי על מיטתי, ספרי הלימוד פתוחים והערות מפוזרות סביבי, המחשב הנייד שלי מזמזם בשקט כשעבדתי על הגימור האחרון של חיבור. דלת חדרי נפתחה בחוזקה שגרמה לי לקפוץ, והרמתי את מבטי לראות את אמי עומדת שם, פיסת נייר קפוצה בחוזקה בידה, הבעתה סערה של זעם בקושי מרוסן.
"ויולט," היא החלה, קולה חד מספיק כדי לגרום לי להבין שמשהו לא בסדר. "מה זה?"
מצמצתי, מביטה בנייר שבידה. לקח למוחי שנייה להתעשת, אבל אז זי
















