ויולט
זה היה אחר צהריים שקט של שבת. אבא ואני התמקמנו על הספה, צופים באחד הסרטים האהובים עליו. רעש הטלוויזיה העדין מילא את החדר, שנשבר מדי פעם בצחוק שלנו.
"את יודעת," אמר אבא בחיוך, כשהוא מלטף את השיער שלי, "כשהייתי בגילך, חשבתי שזה הסרט הכי טוב שנוצר אי פעם."
צחקקתי. "באמת, אבא? זה קצת קיטשי."
"קיטשי?" הוא פלט צחקוק. "זה קלאסיקה. יום אחד, תביני."
גלגלתי את עיני בדרמטיות, אבל לא יכולתי לעצור את החי
















