ויולט
עמדתי קפואה במקומי, המילים של ריאן חזרו שוב ושוב במוחי כמו שיר שלא יכולתי לכבות... הוא נמשך אליי?
הלם, הפתעה, אולי אפילו פחד... הכל הסתבך בתוכי עד שלא יכולתי להבחין בין תחושה אחת לאחרת. לא ידעתי מה לומר, לא ידעתי מה להרגיש...
חוץ מקול קטן במוחי שערער: "זה לא לגמרי נכון, נכון? את כן יודעת מה לומר. את סתם פחדנית."
קמטתי את מצחי, הודפת את המחשבה. זה לא היה פחדנות. פשוט הייתי... מוצפת. הייתי מבו
















