ויולט "הכל היה אסון," מלמלתי, אוספת את שארית הגלידה שלי ונותנת לה להינמס בפה עד שהיא הופכת לנוזל. "לפחות זה נגמר." "זה עוד לא נגמר," השיבה אשלי, עיניה נוצצות באור שובב. "כן, זה כן," התעקשתי. "הסכמנו על התוכנית להפוך את עצמי לבלתי ניתנת לעמידה בפניו, וכל מה שזה עשה זה להחזיר אותי אחורה. בסוף הושפלתי... שוב." "נכון," אמרה אשלי, קוטעת אותי, "אחרי שהוא עזב את ארוחת הצהריים מוקדם כדי לקחת אותך הביתה ול